מבחן אימפולסיביות: להבין התנהגות אימפולסיבית בהפרעת אישיות גבולית

קנית משהו שלא יכולת להרשות לעצמך. עזבת את העבודה בתוך צהריים אחד. שלחת את ההודעה בשתיים לפנות בוקר, נהגת מהר משצריך, או סיימת מערכת יחסים שבעצם רצית לשמור. המוזר הוא לא המעשה. המוזר הוא כמה הוא נראה מובן מאליו בזמן שעשית אותו, וכמה הוא נראה זר בבוקר שאחרי.

אם הפער הזה בין הרגע לבין הבוקר חוזר שוב ושוב, אולי התחלת לחפש מבחן אימפולסיביות להפרעה גבולית. אימפולסיביות היא אחד מתשעת הקריטריונים שאנשי מקצוע שוקלים בהפרעת אישיות גבולית, ובדרך כלל היא זו שמשאירה את ההריסות הכי גלויות: החוב, הגשר השרוף, הודעת ההתנצלות. המדריך הזה עובר על מה שהתנהגות אימפולסיבית באמת אומרת בהקשר הזה, למה היא קורית, ואיך לחשוב עליה בלי להפוך את עצמך לתיק רפואי.

מהי אימפולסיביות בהפרעה גבולית

במונחים קליניים, אימפולסיביות היא פעולה בעקבות דחף עם כמעט אפס הפסקה בין ההרגשה למעשה. כולם עושים את זה לפעמים, תפריט הקינוחים קיים מסיבה כלשהי. מה שמייחד את האימפולסיביות שקשורה להפרעה הגבולית הוא הקשר שלה לכאב רגשי: המעשה הוא בדרך כלל ניסיון לסיים מצב פנימי בלתי נסבל כמה שיותר מהר.

תחשוב על זה פחות כפזיזות ויותר כיציאת חירום. כשהמצוקה מזנקת ומרגישה כאילו לעולם לא תיפסק, פעולה מהירה, גופנית ובולעת תשומת לב מסוגלת לקטוע אותה. בזבוז, נהיגה, אכילה, שתייה, מין, עימות פתאומי. כל אחת מהן נותנת טלטלה חזקה מספיק כדי לכסות על מה שהרגשת שנייה קודם. זה עובד. וזו בדיוק הבעיה. זה עובד מהר מספיק כדי שהמוח ילמד את הקיצור, והקיצור יוצא לדרך לפני שהשיקול מספיק להשיג אותו.

המסגרות האבחוניות מתארות זאת כאימפולסיביות בשני תחומים לפחות שעלולים לפגוע בעצמי, ומחריגות במפורש פגיעה עצמית והתנהגות אובדנית, שנספרות בנפרד. ההבחנה הזו חשובה. אימפולסיביות כאן אינה רצון להיפגע. היא הרצון שההרגשה תיפסק.

סימנים

• הוצאות שאי אפשר להסביר אחר כך: קניות שהיו הגיוניות לגמרי בחנות ולא הגיוניות בכלל כשמגיע הדוח. לרוב מתקבצות מיד אחרי עימות או דחייה.
• סופים פתאומיים: להתפטר, להיפרד, למחוק חשבונות, לעבור עיר. ההחלטה מגיעה מוגמרת ומרגישה דחופה, כאילו לחכות שבוע זה בלתי אפשרי.
• סיכון שעולה עם המצוקה: נהיגה מהירה יותר, שתייה מרובה יותר, מגע מיני לא מוגן או עם זרים, חומרים שבדרך כלל אתה נמנע מהם. רמת הסיכון עוקבת אחרי מצב הרוח, לא אחרי הנסיבות.
• אכילה מתנדנדת: זלילה או הגבלה כתגובה לרגש ולא לרעב, לפעמים שניהם באותו שבוע.
• מילים שאי אפשר להחזיר: ריבים שמתלקחים בשניות, הודעות שנשלחות במהירות, אמת שמוגשת כנשק ומצטערים עליה מיד.
• הקלה, ואז בושה: חלון קצר של שקט אחרי המעשה, ואחריו נפילה כבדה. הבושה הופכת למצוקה בפני עצמה, שעלולה להצית את הדחף הבא.
• הדפוס מרגיש לא רצוני: הבטחת לעצמך להפסיק. התכוונת ברצינות. פשוט נדמה שההבטחה לא נמצאת בחדר כשהדחף מגיע.

למה זה משנה

לאימפולסיביות יש מחיר שמצטבר. הכסף הוא החלק הגלוי, אבל מה שנשחק בשקט הוא האמינות. כשעוזבים עבודות בפתאומיות, מבטלים תוכניות והופכים החלטות, אנשים מתחילים לתכנן סביבך במקום איתך. אתה שם לב לזה, וזה מאשש את הפחד שאתה יותר מדי, מה שמעלה את המצוקה, מה שמעלה את הדחף. הלולאה מזינה את עצמה.

זה גם מסבך את הסיפור שאתה מספר על עצמך. הרבה אנשים מתארים תחושה של שני אנשים: המתוכנן שבונה תוכנית, והמהיר שהורס אותה. הפיצול הזה עשוי להתרחב לחוסר יציבות רחב יותר בדימוי העצמי, שבהפרעה גבולית מגיע לא פעם יחד עם אימפולסיביות. אם התיאור מדויק לגביך, אולי כדאי לקרוא גם על דפוסי התקשרות, כי הדחף מתפרץ הכי חזק סביב קרבה ופרידה.

החלק המעודד, והוא באמת מעודד: אימפולסיביות היא מהמאפיינים שמגיבים הכי טוב לטיפול. טיפול דיאלקטי התנהגותי נבנה במידה רבה סביבה, ומיומנויות סבילות למצוקה מכוונות בדיוק אל הרווח שבין הדחף למעשה. מחקרי מעקב ארוכי טווח מוצאים באופן עקבי שהתנהגויות אימפולסיביות הן מהסימפטומים הראשונים שנחלשים. זו אינה תכונה קפואה. זהו קיצור נלמד, וקיצורים אפשר להסיט.

הערכה עצמית: להסתכל בכנות

לפני כל שאלון, יש כמה שאלות ששווה לשבת איתן. מתי היה המעשה האימפולסיבי האחרון, ומה קרה בעשרים הדקות שלפניו? האם היה מעורב מישהו קרוב? כמה זמן החזיקה ההקלה? היית מתאר את הדחף כרצון במשהו, או כרצון לברוח ממשהו?

השאלה האחרונה היא שמפרידה בין ספונטניות רגילה לבין הדפוס שמתואר כאן. ספונטניות נעה לעבר הנאה. זה נע הרחק מכאב.

השאלון החינמי שלנו שואל על אימפולסיביות לצד שאר מאפייני ההפרעה הגבולית, כי אף סימפטום בודד לא אומר הרבה בפני עצמו. הוא לוקח כמה דקות, אנונימי, ולא יאבחן אותך. שום דבר באינטרנט לא יכול. מה שהוא כן יכול הוא לסדר את מה ששמת לב אליו בשפה שאפשר לקחת לאיש מקצוע, או פשוט לעצמך.